לשימוש בטכנולוגיה בכתה, ובפרט לשימוש בטאבלטים, יש פוטנציאל עצום בלהעצים את היכולת של מחנכים לתקשר עם התלמידים ולהעלות את רמת ההישגים. המצדדים בהשקעה נרחבת בטאבלטים לתלמידים טוענים שאסור שהכתה תהיה מיושנת יותר מהטכנולוגה שהילדים נחשפים אליה בבית. מצד שני, בתי ספר, מחוזות, ערים ומדינות רבות שניסו ליישם למידה בעזרת טאבלט, למדו שזה לא באמת כל כך פשוט. בשבוע שעבר פורסם ב״הארץ״ כי קבוצת הורים מהוד השרון מנהלת מאבק אל מול משרד החינוך כנגד הנסיון לחייב הורים לקנות לילדיהם טאבלטים, לשימוש בשיעורים בבית הספר. בואו נדבר רגע על מה אנחנו יודעים על השקעה בטכנולוגיה בכתה.
באתר הערייה של הוד השרון, מכונה הפרוייקט ״למידה עכשווית״ ונכתב כי מטרתו להחליף את המחברות והספרים בטאבלטים. לעומת זאת, בעולם כבר למדו כי הטכנולוגיה לא יכולה להיות מטרה בפני עצמה. טכנולוגיה היא קודם כל מגביר כח למורה—אמצעי פדגוגי שבעזרתו מורים יכולים להוציא אל הפועל את מערך השיעור שלהם באופן אפקטיבי יותר. בארה״ב, השימוש בטכנולוגיות כמו טאבלטים בכתה מכונה Blended Learning-למידה משולבת. השימוש במושג למידה משולבת מרמז על כך שהטאבלט לא צריך לשנות הרבה בדרכי הלימוד, אלא להיות עזר נוסף למורה, בדיוק כמו הלוח והגיר.
בארה״ב למדו בדרך הקשה שכשהמדיניות מסתכמת ברכישת טאבלטים, טוב לא יצא מזה. יספרו לכם על כך מנהלי מחוז לוס אנג׳לס, שבעסקה בשווי מליארד דולר עם חברת אפל, החליטו לקנות אייפאד לכל תלמיד. השותפות עם אפל (שמצויה כעת בבית המשפט בעקבות ממצאים לגבי הליך מכרז לא תקין), לא הצמיחה שום שיפור בהישגי התלמידים. דו״ח של מרכז המחקר האמריקאי AIR (אותו שכרו קברניטי מחוז לוס אנג׳לס כדי ללמוד את הכשלים) שהתפרסים לאחרונה, הצביע על העדר מטרות ברורות, הכשרת מורים ותמיכה טכנית בבתי הספר, כגורמים לכשלון היוזמה. העלות הבלתי נתפסת של מליארד דולר, גרמה לרבים לתהות (ובצדק) מה היתה יכולה להיות התפוקה הרבה שהיתה מתקבלת מהשקעת סכום דומה ביוזמות לשיפור בתי ספר שבאמת הוכחו כיעילות (למשל העלאת שכר המורים או הקטנת גודל הכתה).
הטאבלט מועיל בעיקר למורה
בניגוד לסברה כי חשיפה של התלמיד לטכנולוגיה היא הסיבה המרכזית להכנסת טכנולוגיות כמו טאבלטים לכתה, בתי הספר שהצליחו למנף את למידה משולבת לשינוי אמיתי הם אלו שהבינו שהטאבלט הוא קודם כל אמצעי לשיפור איכותו של המורה. המכשיר הקטן יכול לאסוף מידע על ההתקדמות של כל תלמיד ותלמיד ולרכז את הנתונים למורה, כך שיוכל לדעת מי זקוק לסיוע בנושא מסויים, ומי יכול לרוץ קדימה. שימוש בנתוני תלמידים המופקים באמצעות הטאבלט הוכח כאחד האמצעים האפקטיביים ביותר לשיפור רמת ההוראה וההישגים. מורים רבים משתמשים בטאבלט ללימוד קריאה, ומקבלים למשל מידע שבועי לגבי כמות המילים שכל תלמיד קורא בדקה. בכתות מתקדמות יותר, תלמידים מתרגלים במהלך השיעור והמורה רואה את גרף ההתקדמות של כל אחד ואחד. במציאות הכתות הגדולות הנהוגה בישראל, כאשר רוב המורים מלמדים לתלמיד הנמצא בחציון ולא עונים על צרכיהם המיוחדים של תלמידים רבים אחרים, הטאבלט טומן בחובו פוטנציאל עצום.
דוגמא מרכז מידע למורה (Dashboard), בו הוא יכול להתרשם מקצב ההתקדמות של כל תלמיד ותלמיד.
מי שקיבל את ההחלטות בהוד השרון כנראה לא עשה שיעורי בית ולא בדק מה גרם להצלחות ולכשלונות במקומות שניסו לשלב טאבלטים בכתה. אין לי שום ספק שבמחלקת החינוך של הוד השרון יגלו בקרוב, שכאשר מכניסים את הטכנולוגיה לשם הכנסת הטכנולוגיה, ללא הגדרת מטרות פדגוגיות ברורות ותמיכה במורים, הניסוי פשוט לא יצליח.
אז לסיכום, וכשירות לעריית הוד השרון ולכל אלו שמתכוונים לעשות זאת בישראל, הנה שלושה כללי אצבע שמהנסיון שלי (שכולל יישום מדינות ״למידה משולבת״ במספר בתי ספר בוואשינגטון), יאפשרו הצלחה בהכנסת טאבלטים לכתה:
- הכשרת מורים מתאימה: המורים הם הצרכנים החשובים ביותר של הטכנולוגיה, ורק אם הם יבינו את הפוטנציאל וירצו לממש אותו, יהיה שיפור בלימוד. כמו שכתבתי למעלה, ההתמקדות תמיד צריכה להיות במורה ולא בתלמיד. הכנסת טאבלטים חייבת להיות מלווה בהכשרת מורים קפדנית לשימוש נבון , וכמובן הכשרה לשימוש במידע שהמחשב מפיק על מנת להעשיר את את הידע על התקדמות התלמידים ולהתאים את ההוראה.
- הטכנולוגיה כמענה למטרות לימוד ספציפיות: בניית תכנית לימודים ותכנון שיעורים צרי לקחת בחשבון את המטרות אליהן רוצים להגיע. רק לאחר הבנת המטרה, צריך לשאול האם הטכנולוגיה יכולה לתת מענה טוב יותר מאשר שיעור פרונטלי ורק אם התשובה חיובית, לשלב את הטאבלט באופן מושכל.
- לא להתפשר על נוחות וקלות בשימוש: מדיניות של הכנסת טאבלטים עולה המון כסף, אבל הכסף לא שווה כלום עם מנסים לחסוך באיכות וקונים מכשירים ומערכות הפעלה שאינם קלים לתפעול. מורים ימצו את הפוטנציאל של הטכנולוגיה רק אם היא תקל על החיים שלהם, לא אם היא תקשה עליהם. הטאבלט צריך לעזור למורים ללמד טוב יותר ובצורה אפקטיבית יותר. על כן יש לבצע מחקר מקיף לפני שרוכשים חומרה ולוודא שהצרכנים באמת ירצו ויכלו להשתמש בה.
והנה סרטון קצר על בית ספר בפלורידה שיישם את העקרונות האלו והעלה בעזרת הלמידה המשולבת את רמת ההישגים של התלמידים: https://www.youtube.com/watch?v=auzwH1mK2TY
סילבוס
אני מאמין שמדיניות חינוך אחראית ואפקטיבית חייבת להשען על מחקר ועל הפרקטיקות המצליחות מרחבי העולם. לכן, בסוף כל פוסט אוסיף המלצות קריאה הקשורות לנושא הפוסט. ההמלצות יתמקדו בעיקר בדוחות, מחקרים, מאמרי דעה וכתבות שירחיבו על הכתוב בפוסט ומהווים קריאה חשובה לכל מי שמתעניין בנושא.
למידה אישית/מרכז גייטס: הקרן של ביל ומלינדה גייטס מובילה בשנים האחרונות את המחקר החינוכי על ידי השקעה עצומה של משאבים בניסויים רחבי היקף של רעיונות חדשניים בבתי הספר. לאחר שב-2013 פרסם המרכז את הממצאים פורצי הדרך בנושא הערכת מורים, לאחרונה פורסם דו״ח המרכז את הממצאים מניסוי ענק בפרקטיקות של הוראה אישית (Personalized Learning). הוראה אישית מנצלת כלים חדשים (כמו שימוש בטאבלטים), בכדי להעניק לכל תלמיד חוויית למידה שונה, גם בכתות גדולות.
למידה משולבת/SRI: דו״ח שמקורו במחקר רחב היקף על יישום למידה משולבת בכתות לימוד רבות, וההשפעות על רמת ההישגים והפער.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה